פריסת שירותי הבריאות ביישובים הנטושים ובהתיישבות החדשה

לאחות את השברים 218 הנטושים, וקרא לרופאי ישראל : "התנפלו על הכפר הנטוש — ואני מבטיח 4 לכל אחד ואחד אפשרות של עבודה רבה" . ד"ר טובה ישורון-ברמן, המנהלת הרפואית של קופת חולים כללית, תיארה את הלחץ שהפעילו המתיישבים על הקופה להסדיר את השירות הרפואי לפני עלייתם ליישוב חדש במילים שציטטה מפי העולים עצמם : "'שִלחו לכאן רופא ואז נעביר את הנשים והילדים מן המחנות, בלעדי זאת לא נזוז' — בדברים אלה פגשו אותנו באחד מהכפרים הנטושים, הקרוב 5 לגבול [ . . . ] הדבר היה ב- 0591" . גלי העלייה ואזורי ההתיישבות של העולים הם שקבעו אפוא את פריסת המרפאות של קופת חולים כללית : הרחבת מרפאות קיימות והקמת מרפאות חדשות בערים מרכזיות ובמושבות ; הקמת מרפאות חדשות באזורי האכלוס החדשים באזורים הנטושים, בכפרי העבודה וביישובי העולים . משום כך נדרשה הקופה לעמוד בקשר קבוע עם המחלקה לשיכון ארצי במשרד ראש הממשלה, ולתאם את מיקום מרפאותיה בשכונות וביישובים שהקימה המחלקה . לפעמים ניתנה ההודעה לקופה כשבוע לפני הגעת העולים למקום 6 ולעיתים אף ביום הגעתם . להבדיל ממהותו הארעית של השר"ל, מרפאות הקופה בשכונות וביישובי העולים החדשים היו...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה