השירות הרפואי לעולה ( השר"ל ) במחנות העולים 191 אולם משך השהייה במחנות עלה . תנאי התברואה, הצפיפות, החורף שהותיר את יושבי האוהלים במחנות חשופים לסופות ולגשמים והמחסור בצוות רפואי העלו את שיעור התחלואה והחמירו את מצב החולים . בתקופה השלישית, מאפריל 1949 ועד סוף השנה הזאת, הוחרפו התנאים עוד יותר — הצפיפות גדלה והגבירה את המצוקה עד כדי משבר . מספר 31 בסוף שנת 1949 החליטה הסוכנות להפוך את מחנותהמחנות הגיע ל- 34 . העולים למחנות למטרת מגורים בלבד, והאחריות למציאת מקורות הכנסה ופרנסה הוטלה על העולים עצמם . בעקבות ההחלטות האלה נסגרו השירותים המרכזיים במחנות, מלבד לעולים שלא יכלו לכלכל את עצמם . מחנות 32 העולים היו ל"מחנות עבודה" או ל"מחנות קבע" . ה"מ הדסה הייתה נתונה במצוקה כלכלית מתמשכת, שהוחרפה עוד יותר עם ניתוק בית החולים בהר הצופים והטבח בשיירת הדסה, ולא יכלה עוד לעמוד בעלויות הכספיות שנדרשו לקיומו השוטף של השר"ל לנוכח זרם העלייה הגובר, ועימו הגידול במספר מחנות העולים ובמספר תושביהם . באוקטובר 1948 ביקשה הדסה לפרוש מאחריותה לתפעול השר"ל . קופת חולים כללית ביקשה לתקן את טעותה ולקבל עליה את ...
אל הספר