מערכת הבריאות בתקופת העלייה הגדולה 147 כך, נטיל על המדינה עול בלתי נחוץ במקום לשחררה מעול זה, אשר קופת-חולים הכללית על ידי הב [ י ] טוח שהסוכנות משלמת לה 29 עבורו — יכולה לקחת על עצמה . הסבריו של ד"ר יוספטל לא הניחו את דעתם של מנהלי שלוש קופות החולים האלה, והטענות נגד מקומה המועדף של קופת חולים כללית בקליטת העולים החדשים לשורותיה עלו חדשות לבקרים . כאמור, בעקבות קליטת העולים החדשים נקלעה קופת חולים כללית למצוקה כלכלית קשה . הממשלה דחתה את בקשתה להגדיל את השתתפותה בתקציב וההסתדרות הכללית לא סייעה . שיאו של המשבר היה בתקופת המעברות — ממאי 1950 ועד סוף שנת 1952 . משתם עידן מחנות העולים החלה הקליטה הישירה במעברות, וזו הגדילה מאוד את מספר חברי הקופה ואת מספר המרפאות שהיה עליה לפתוח ברחבי הארץ . הקופה התקשתה במילוי תפקידה, בעיקר בשל הקושי לגייס רופאים לכל המרפאות . יצחק קנב ( קניֶבסקי ) , חבר הנהלת הקופה, הציע, במונחי מלחמה, שהקופה "תקצר 30 ד"ר טובה ישורון-ברמן, שהייתה חזית" ותסתלק מנושא קליטת העלייה . המנהלת הרפואית של הקופה משנת ,1952 הציעה למשרד הבריאות לקבל לידיו את הטיפול בעבודה מקדמת ב...
אל הספר