לאחות את השברים 128 צבא בריטניה לטיפול בעצירי המחנות יעסקו בשגרת היום-יום הרפואית, ואילו אנשי המשלחת מישראל יעסקו בשגרת "מיון הבריאות של העולים", 172 בלתי אפשרית בשל עומס הפניות והעזרהכלומר, יהיו רופאי אמון, הרפואית שנדרשה וכיוון שעצירי המחנות חשדו בכל עזרה ממי שאינם יהודים . לכן הוחלט שעל המשלחת להקים מערך רפואי משלה, ורופאים מבין עצירי המחנות סייעו בהקמת המרפאות : "הרופאים מבין הפליטים ( אשר לא יכלו בשום פנים ואופן למצוא שפה משותפת עם הרופא האנגלי 173 והחיילים המכהנים כאחים ) עזרו לנו להקים מרפאה עברית" . הרופאים השליחים מישראל דיווחו כי עבודתם של הרופאים הפליטים במחנות הגירוש הייתה חיונית להפעלתו של המערך הרפואי . ד"ר ספירו, המנהל הרפואי של עליית הנוער, כתב על השירות הרפואי בכפר הנוער בקפריסין, שהוא הספיק "כל זמן שהרופאים המעפילים משתתפים בעבודה 174 ורופא ארצישראלי עומד לרשות כפר הנוער לבדו" . משלחת הרפואה הישראלית הגיעה לאי ביוני 1948 ומצאה כי הצוות הרפואי הארץ-ישראלי עובד מעל כוחותיו, וגם אם יוגדל לעשרה רופאים, יספיק המספר רק אם יימצאו רופאים מבין המעפילים לסיוע בעבודה חלקית 175 ד...
אל הספר