לאחות את השברים 120 שלושה נושאים : המניעים הציוניים של רופאי שארית הפליטה לעלייה, למרות האפשרויות הפתוחות לפניהם באירופה ; פעילותם בתחום הרפואה למען אחיהם במחנות העקורים, וחששותיהם באשר לסיכוייהם למצוא עבודה, ובמיוחד החשש שמא יידחו בגלל העדפת רופאים ששוחררו מן הצבא הבריטי ושבו לארץ בתום המלחמה . בעקבות המפגש נשא ד"ר שלמה נבריסקי, מנציגי הרופאים, דברים בוועידה האחת-עשרה של רופאי קופת חולים של ההסתדרות הכללית, ופירט את מניעי העלייה : בשם כל החברים הנידחים הנמצאים עדיין במחנות אירופה [ . . . ] קרבנות רבים נפלו גם מבין חברינו למקצוע היהודים, בתוכם דגולים ומצויינים . הרופאים שנותרו לפליטה ונמצאים עדיין במחנות ממלאים את חובתם האנושית והלאומית למען שארית הפליטה ברפאותם את הגוף ובעודדם את הנפש, שסבלו מזוועות השואה . כל תקוותם של הרופאים הפליטים היא להגיע ארצה ולהשתתף בבניינה, שהייתה גם תקוותם היחידה בשנות האסון . בהתקרב האויב אל שערי הארץ בימי אל-עלמיין, הייתה 148 תפילה אחת בפי כל הגולה האירופית הדוויה : להציל את היישוב . לאחר צאתו לגמלאות העלה ד"ר נבריסקי על הכתב פרק קצר מזיכרונותיו על עלייתו...
אל הספר