מערכת הבריאות בתקופת היישוב

לאחות את השברים 102 להעסיק רופאים ערבים : בשנת ,1939 לדוגמה, היו רק רופא יהודי אחד במשרדי המחלקה, ורק 11 רופאים יהודים מתוך כל 72 הרופאים בשירות הממשלתי ( אשפוז ובריאות הציבור ) , אף-על-פי שהרופאים היהודים היו 93 מדיניות המחלקה בנושא הפיקוח על רוב מוחלט בקרב הרופאים בארץ . מקצועות רפואיים תאמה את מדיניות הספר הלבן של ממשלת בריטניה בדבר הגבלת העלייה, והרישיונות לעסוק במקצוע הרפואה סופקו במשורה ונמנעו מהעולים שעלו בעלייה בלתי – לגלית מ- 1 בדצמבר 1935 . מרבית שירותי האשפוז, הכללי והכירורגי, בעבור כלל האזרחים, היו בידי ה"מ הדסה, קופת חולים כללית וגופים פרטיים ודתיים . מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי מחלקת הבריאות, או "ועד הבריאות הלאומי", בניהולו של ד"ר אברהם קצנלסון, הייתה המוסד הלאומי היחיד ביישוב שטיפל בצורכי הבריאות של כלל היישוב ותיאם בין הגופים הרפואיים היהודיים בארץ, ובינם לבין 94 הרכב המחלקה היה : שני נציגים מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט . מכל אחד מהמוסדות האלה — ההנהלה הציונית, הוועד הלאומי, ההסתדרות הרפואית, ה"מ הדסה וקופת חולים כללית ( לרבות קופת החולים של הפועל 95 שהתאחדה עם קופת ...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה