לאחות את השברים 94 השואה, אלא כאל רופאים עולים . נציגי הסוכנות ביקשו להתמקד בנושא עליית הרופאים בלבד ולהשאיר את בעיית קליטתם מחוץ לסוכנות, ואילו מנהל מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי, ד"ר אברהם קצנלסון-ניסן, ביקש להכיר בכך "שזוהי דאגה בהיקף כללי במסגרת הקליטה של העליה" שיש להכלילה בתקציב הכללי של קליטת העלייה, והוסיף כי בהיעדר אשרות עלייה יש להזהיר את הרופאים שלא יעלו או שיהיו מוכנים להחליף מקצוע . השיחה נסבה הן על הרופאים במחנות העקורים, שמספרם היה כ- ,150 הן על הרופאים הניצולים שכבר עלו ארצה וקובלים על "אי-סידורם" . הנציגים של רופאי שארית הפליטה ונציגי ההסתדרות הרפואית ביקשו להסדיר את קליטתם של הנמצאים בארץ שטרם נקלטו ושל העומדים לעלות, והעלו כמה הצעות . מקצתן היו קשורות בעיקר למוסדות הרפואיים בארץ : קליטה למשרות חלקיות, צמצום שעות העבודה של הרופאים העובדים בהם וחיוב כל הקופות לקלוט רופאים, הנהגת תקופת השתלמות בת שישה חודשים ועזרה בדיור . ההצעות החשובות ביותר היו אלה שהתמקדו ברופאים העולים ולא במוסדות : שבטיפול רפואי שיינתן לעולים יש להעסיק, ככל האפשר, רופאים מהעלייה החדשה ; שבבתי החולי...
אל הספר