לאחות את השברים 78 רישיון : "חלק גדול מהם כל קיומו הוא על גרושים מועטים בשבוע ואחרים 4 חיים על ארוחות צהרים הניתנות להם בבתים פרטיים" . כ- 250 רופאים ארץ-ישראלים נענו לקריאת ההנהלה הציונית וההסתדרות הרפואית והתגייסו לצבא הבריטי ממניעים לאומיים ופטריוטיים ומתוך רצון להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית, או בעקבות האבטלה והעוני 5 הגיוס שיפר מעט את מצב התעסוקה של הרופאים בארץהמתמשכים . בתקופת המלחמה . ההסתדרות הרפואית ביקשה לבדל את הטיפול בעליית "הרופאים הפליטים" מהטיפול בכלל העלייה בתקופה זו . ואולם הסוכנות, הוועד הלאומי והסתדרות מדיצינית הדסה ( ה"מ הדסה ) דחו את העמדה הזאת וטענו כי יש קבוצות עולים שמצבן גרוע בהרבה, ולו רק משום שאין 6 להן ארגון תומך . במרס 1940 פנתה ההסתדרות הרפואית אל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בבקשה לעשות להצלתם של 88 רופאים יהודים שברחו מפולין ונמצאים בווילנה וברומניה : "בקשתנו היא לתת לרופאים הללו אפשרות לעלות לארץ בהקדם האפשרי . בין הרשומים נמצאים רופאים אשר לקחו 7 חלק פעיל בעבודה הציונית והידועים כעסקנים בעלי ותק" . אליהו דובקין, מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודי...
אל הספר