פרק רביעי הרב שלמד ולא הבינו התלמידים, לא יכעוס עליהם וירגז אלא חוזר ד ושונה הדבר אפילו כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה . וכן לא יאמר התלמיד 'הבנתי' והוא לא הבין, אלא חוזר ושואל אפילו כמה פעמים ; ואם כעס עליו רבו ורגז — יאמר לו, 'רבי, תורה היא וללמוד אני צריך, ודעתי קצרה' . לא יהיה התלמיד בוש מחביריו שלמדו מפעם ראשונה או שנייה ה והוא לא למד אלא אחר כמה פעמים, שאם נתבייש מדבר זה — ] נמצא [ נכנס ויוצא לבית המדרש והוא אינו למד כלום . לפיכך אמרו חכמים הראשונים : אין הבישן למד ולא הקפדן מלמד . במה דברים אמורים ? בזמן שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו, או מפני דעתן שהיא קצרה . אבל אם ניכר לרב שהן מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן ולפיכך לא הבינו — חייב לרגוז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדדן . ובעניין זה אמרו חכמים : זרוק מרה בתלמידים . לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ] ראש [ בפני התלמידים, ולא לשחוק בפניהם, ולא לאכול ולשתות עמהם ; כדי שתהא אימתו עליהן וילמדו ממנו במהרה . אין שואלין את הרב כשיכנס לבית המדרש עד שתתישב דעתו עליו . ו ואין התלמיד שואל כשיכנס עד שישב וינוח . ואין שואלין שנים כאחד . ואי...
אל הספר