304 ׀ שלמה קניאל הצעתי לשפוט אדם כרציונלי אם הוא פועל בעקביות בתוך המערכת הרציונלית-רגשית שלו . העקביות או הלכידות נמצאת על סקאלה, שבקצה האחד שלה מצוי מצב של היעדר סתירות וחוסר קונפליקטים בעולמות השכל והרגש גם יחד . בקצה האחר מצויה מערכת עמוסה בסתירות ובקונפליקטים . בשנות החמישים של המאה העשרים טענו פריץ היידר ולאון פסטינגר כי האדם אמור לשאוף כל הזמן לאיזון, והדיסוננס הקוגניטיבי צריך לקבל פתרון . הם ייצגו את הגישה של פילוסופים ופסיכולוגים רבים, שלפיה יש פגם בנפש ובתבונה אם אינן שלמות ואם יש בהן ניגודים וסתירות . אכן, יש מצבים רבים ששלמות הנפש יוצרת מחויבות ליעדים ולחזון, אולם פעמים רבות טבעי ואנושי לחיות חיים שיש בהם סתירות וניגודים, ופעמים רבות הדבר אף רצוי מאוד . רוב הניגודים והסתירות בחיינו מתנהלים בלי בעיות מיוחדות, בתוך מבנים או סכמות הקיימים זמן רב במוחנו ומאפשרים לנו לתמרן בין עיקוליה החלקלקים של המציאות . לדוגמה, אנו עשויים לאהוב בעת ובעונה אחת את החורף ואת הקיץ, את המותרות ואת הפשטות, בדידות וחברה, הסתגרות ומסעות, ולחוות בעת ובעונה אחת אהבה ושנאה, עצב ושמחה, כביום הזיכרון הסמ...
אל הספר