62 ׀ שלמה קניאל לחובת הזהירות הקונקרטית . חובת הזהירות המושגית היא העיקרון שלפיו בוחנים אם קיימים יחסים בין המזיקים לניזוקים המצדיקים חובת זהירות, כגון חובת המפקדים לחייליהם, חובת ההורים לילדיהם, חובת המעביד לעובדיו, חובת הרופאים לחולים או חובת המורים לתלמידים . לאחר שנקבעה חובת הזהירות המושגית, בודקים אם קיימת חובת הזהירות הקונקרטית, כלומר, אם במצב המסוים שנבחן כעת, החובה המושגית אכן מתקיימת . למשל, אף שקיימת חובת הזהירות המושגית בין מפקד לחייליו, ייתכן שבמקרה זה, בשל העובדה שהמפקד לא נכח כלל באותו שבוע ביחידה, לא חלה עליו חובת הזהירות הקונקרטית . הדרישה לקיים את שתי חובות הזהירות היא מצטברת, כלומר, רק אם מתקיימת גם חובת הזהירות המושגית וגם חובת הזהירות הקונקרטית, יוכל הניזוק להוכיח את רשלנותו של המזיק . הקריטריון לקביעת התנהגות רשלנית הוא מבחן האדם הסביר, כלומר אדם ממוצע רגיל בחברה, אנושי ושכלתני, שהיה צריך לחזות מראש את קיומו של הקשר בין הסיבה לתוצאה . במקרה שלנו נשאלה השאלה, האם מפקד סביר אמור לדעת על הקשר שבין הכנסת קליע לקנה לצורך מניעת נזילה של שמן, ובין התוצאה הטרגית העלולה לה...
אל הספר