לאלזה לסקר־שילר

לרלזנילסקבר ולב י| י 393 תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלָּה שֶׁבָּהּ כּוֹכָב טוֹב וּמַזָּל רַע אַתְּמִתְרוֹצֶצֶת כְּעַכְבָּר בְּמַלְכֹּדֶת, בֵּין הַקְּטָבִים חוֹלְפוֹת הָעוֹנוֹת, בִּמְקוֹם פִּתְרוֹנִים יֵשׁ לָךְ רַק חֲלוֹמוֹת וּמַבָּט פָּרוּעַוּמֻפְחָד בָּעֵינַיִם . אִלּוּ הָיוּ בְּנִמְצָא שָׁמַיִם הָיוּ כְּהֶרֶף - עַיִן נִשְׁבָּרִים אוֹ נִשְׁבָּרִים שׁוּב אֶתְמוֹל לְמִקְרָא פְּסַנְתְּרֵךְ הַכָּחֹל . נתן זך משורר, עורך, מתרגם פרופסור אמירטוס לספרות עברית, חתן פרס ישראל, פרס ביאליק ופרס אקו"ם . השיר של זך מוקדש לאלזה . מתוך " פסנתרי הכחול ", הוצאת הקיבוץ המאוחד , 2011 . תודה לנתן זך והוצאת הקיבוץ המאוחד .  אל הספר
המכון לקידום תיאטרון יהודי