282 י| י רכוורכו האימה והמפלצתיות הטמונות במנגנון הגזעני והרצחני של הרייך השלישי, אלזה לסקר-שילר, הגולה בירושלים, חוותה את נחת זרועו של אותו מנגנון על בשרה, ולכן נקל לחוש בכאב הטראגי שמתחת למסכות הקרנבל, מסורת פרפורמטיבית שלסקר- שילר עוד נושאת עימה מגרמניה של ימים טובים יותר . ארבע שנים לפני סיומן של מלחמת העולם השנייה והשואה, מזמנת אלזה לסקר- שילר לצוותא אחת ביצירתה המיטלטלת בין פנטסמגוריה סוריאליסטית לדרמה פוליטית לגיא בן הינום בירושלים— העיר שהיוותה לגבי המשוררת הדגולה בת ה - 71 , המרוששת והזרה מבחינה לשונית ומנטלית, גיהינום אישי יומיומי בשנות חייה האחרונות והמיוסרות — בליל של דמויות, "פסטיש" שהיום היינו מכנים אותו "פוסט - מודרני" . הוא מורכב מלבד המופע העצמי שלה, ממלכי התנ"ך שאול, דוד, שלמה והבעל האלילי ; מגיבורי פאוסט של גתה הכוללים חוץ מפאוסט ומפיסטו, בין היתר, גם את הסרסורית מרתה שוורטליין ( דווקא גרטכן, אהובתו של פאוסט, נעדרת, אם כי מדובר עליה כמי ש"הואיל ועם הגיל היא בשומן מתברכת, את גופה המפתה בלובנו החלבי עוד עתה, למחוך היא דוחסת" ) ; מהוליווד — מזמינה אלזה לסקר-שילר לתמהיל ...
אל הספר