מִי שֶׁרָצָה לִשְׂמֹחַ בָּעוֹלָם, נִצַּב בִּפְנֵי מְשִׂימָה בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִית . טִפְּשׁוּת אֵינָהּ מַצְחִיקָה . חָכְמָה אֵינָהּ עַלִּיזָה . תִּקְוָה כְּבָר אֵינָהּ אוֹתָהּ נַעֲרָה צְעִירָה וְכוּ’, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר . הָאֵל אָמוּר הָיָה לְהַאֲמִין סוֹפְסוֹף בְּאָדָם טוֹב וְחָזָק, אַךְ טוֹב וְחָזָק עוֹדָם שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים . כֵּיצַד לִחְיוֹת — שָׁאַל אוֹתִי בְּמִכְתָּב מִישֶׁהוּ, שֶׁאוֹתוֹ הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁאֹל אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה . שׁוּב וּכְתָמִיד, כְּפִי שֶׁנִּתָּן לִרְאוֹת לְעֵיל, אֵין שְׁאֵלוֹת דְּחוּפוֹת מִשְּׁאֵלוֹת תְּמִימוֹת . ‘שלהי המאה’, מאת ויסלבה שימבורסקה 371 תרגום : רפי וייכרט
אל הספר