על תרגום ‘שיחת לילה’ מאת אדית שטיין

והן עם היהדות הנרדפת והמושמדת . היצירה המיוחדת הזו חושפת קשרים הדוקים בין יכולותיה האינטלקטואליות של המחברת ובין הווייתה האישית, הרגשית והרוחנית . המחזה רווי דימויים קתוליים מובהקים, חלקם גלויים וחלקם נסתרים, אלא שההקבלה בין דמותה של אסתר המלכה שהייתה מוכנה להקריב את עצמה למען עמה המאוים לבין המחברת ברורה ונוגעת ללב ולשכל גם יחד . תרגום המחזה לעברית מאתגר הן מבחינת ההרמזים מתוך ‘מגילת אסתר’ והן מבחינת אלה הנוצריים ובעיקר הכרמליטיים . את המקורות התנ”כיים קל לזהות, גם במשלב הגבוה יחסית של הנוסח העברי, ואילו אלה הכנסייתיים - נוצריים של המסדר הנזירי קשים יותר ומוכרים פחות . ביניהם דמותו של אליהו הנביא הלוחם בכוהני הבעל ומגן – בין היתר – על האיכר הגזול נבות הכרמלי ( כשם המסדר וכמה מהמבנים שלו בכרמל, כמו המחרקה וסטלה מאריס ) , סימן להגנה שאליהו ניסה לספק לעניים . מה גם שאליהו עלה בסערה השמיימה, ומציג דימוי או מיתוס על היסחפותו הרוחנית אל - על, אל האל : משאת נפשם המיסטית של הכרמליטים . דמו של ישוע המופיע ביצירה עוסק בטרנס - סובסטנציאציה, במעבר בין חומר לרוח, חלק מרכזי במיסה הקתולית . המלכה אס...  אל הספר