קובץ שיריה הראשון ‘במשכנות המוות’ ראה אור ב - 1946 אך תפוצתו הייתה מעטה והוא לא זכה להד הביקורת . ככל הנראה קוראי הגרמנית באירופה בשלהי המלחמה עדיין לא היו בשלים לניסיון ההתמודדות עם שירתה של יהודייה, ניצולת שואה, הכותבת על ההשמדה בכנות, בפסימיות שנחווית כקונפרונטציה מטלטלת, בזמן אמת : ‘’ . . . הוי אתן הארובות / הוי אתן האצבעות / וגווית ישראל בעשן מבעד לאוויר ! ’’ . קובץ שיריה השני, ‘ליקוי כוכבים’, יצא לאור ב - 1949 אך גם הוא לא עורר תשומת לב רבה . יצירתה הושפעה באותן שנים מהשירה השוודית ובמקביל הייתה למעין ‘תל חרבות’ של הליריקה הגרמנית באותה תקופה, שכן זק”ש התעלמה מהמסורות המקובלות וכתבה על מוטיבים מיסטיים בלשון מעורפלת ומטושטשת תוך יצירת צירופי - מילים ייחודים ושבירת התחביר, עד ליצירת מצלול זר ולא מוכר . רק בשנות ה - 50 החלה הקהילה הספרותית באירופה בכלל ובגרמניה בפרט להכיר בחשיבות יצירתה – משוררים והוגים כתבו לה ואף עלו אליה לרגל, והיא החלה לקבל פרסים ספרותיים ולהיות מתורגמת לשפות שונות . אך דווקא כאשר החלה מסתמנת ההצלחה, היא אינה יכולה לשאת זאת . לאחר מות אימה ב - 1950 קרסה נפשה השב...
אל הספר