המיתוס של חנה סנש

במיתוס הלאומי הישראלי, הנפשות הפועלות היו גיבורים היסטוריים ; אנשים שסיפור חייהם ומותם היה מבוסס על עובדות היסטוריות, שנבחרו בהתאם ל’’פונקציות המיתיות’’ שהן היו צריכות לשרת . בסיפור הצנחנים מצויים כל האלמנטים הנחוצים לשם כך : סיפור גבורה עילאית והרואית, מחויבות טוטלית לעניין הקולקטיבי, והזדהות מוחלטת עם הרעיון הציוני . נשאר עתה רק השלב האחרון כדי לעשותם חלק בלתי נפרד מנוף הזיכרון הישראלי : החזרת שרידיהם של הצנחנים ארצה ויצירת מוקד של עלייה לרגל שישלב אותם בסיפור גבורת הלוחמים שמסרו את נפשם למען הקמת המדינה . מבצע העברת ארונה של חנה סנש מבודפשט למנוחת עולמים בארץ המאמצים הראשונים להביא את הצנחנים לקבורה בארץ נעשו כבר באמצע שנות הארבעים, חודשים ספורים לאחר שנודע דבר מותם . בישיבת האבל שהתקיימה בספטמבר 1945 בשדות ים הביעו חברי המזכירות את תקוותם שתתאפשר העלאת גופתה של חנה סנש, שנקברה בבית העלמין היהודי בבודפשט . בשנת ,1947 בימים ששליחי הקיבוץ המאוחד שהו בהונגריה וביקשו לטפל בהעברת עצמותיה של חנה סנש לארץ, הם נתקלו בקשיים משפטיים : ממשלת הונגריה סירבה להרשות להוציא את גופתה של סנש מהמדינה ...  אל הספר
המכון לקידום תיאטרון יהודי