חיזיון הרצל מלא חידות, הפכים וסתירות שאין ביניהם קשר פנימי . הוא ז’ורנליסט, אמן, פילוסוף, עסקן ציבורי, דיפלומט . היום הוא כותב פיליטון קל והתולי על השביתה של עובדי מסילות הברזל באונגריה, ולמחר הוא מתייצב לפני האפיפיור בתור בא - כחה של האומה הישראלית . בערב הוא יושב - ראש בישיבת הועד הפועל הגדול בעניין הסכסוך אוגנדה - חרקוב, ובלילה הוא הולך לתיאטרון, לרגלי הופעת איזה משחק צרפתי, בתור מבקר רשמי מטעם העיתון, שהוא עובד בו . [ . . . ] בתור מזכיר בבית - המשפט בזלצבורג הוא כותב קומדיות בשביל התיאטרון . אחר - כך מתהפך עורך - הדין הצעיר למשוטט - בארץ ולסופר עתוני . [ . . . ] אפשר לאמר, שהכח - המרכזי בחייו היתה אותה היכולת הגאונית הבלתי - מצויה, שקורין בשם : אמנות - החיים, - במובנה הגבוה, המוסרי . [ . . . ] האמן מגשם את נשמתו בתוכן - חייו בעצמם, עם כל שפעת צורותיהם וחליפותיהם . 2 במילים אלו, ספד ד”ר מרדכי עהרנפרייז לד”ר תיאודור - בנימין זאב הרצל אדם שאישיותו סוערת מתחומי עשייה שיכולים להיתפס כמנוגדים . יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה אחינעם אלדובי, מוטי סנדק סקירת הפקות תיאטרון בישראל בהשראת כתביו ...
אל הספר