מקייב, רופאים, מהנדסים, חנווני קטן וחיוור מפולין, רוקח בלונדיני משוודיה, אינטלקטואל צרפתי ממושקף, בנקאי הולנדי חמור - סבר, פרקליט ווינאי מגונדר ועיתונאים מכל רחבי העולם היהודי, שהציונות הייתה להם עבודת קודש . נעדרו סר סמואל מונטגיו מלונדון וקולונל גולדסמידט שלא נעתר להפצרותיו של הרצל . גם רבה הראשי של צרפת - הרב צדוק כהן פעל בהמלצתו של הברון רוטשילד ולא הגיע לקונגרס, אך שיגר מברק ברכה מאופק . לעומת זאת הופיע וילי באמבוס מברלין, שעורר עליו את חמתו של הרצל תחילה בהתפטרותו מן הוועד המכין ואחר - כך בפרסום מחאה נגד הקונגרס ; באמבוס בא מתוך תקוה לערער את מעמד הבכורה של הרצל, או כלשונו, “למנוע את הגרוע ביותר . ” ובא כמובן, נורדאו, ראש וראשון בין עוזריו של הרצל, היחיד שהיה בעל מוניטין בינלאומי . נורדאו נחפז אנה ואנה, מן המשרד אל אולם הדיונים, ומשם אל המסעדה הכשרה של בראונשוייגר . כאן, לדברי הרצל, האוכל היה גרוע וגרועים ממנו היו רק האינטריגות בין הסועדים . התלבושות הרצל היה מודע מאד לחשיבותן של התלבושות . על כל הנוכחים היה לענוד תגים כחולים משובצים שנים - עשר כוכבים אדומים וזהובים ועליהם המילים...
אל הספר