הדיבוק: לכינונו של סמל ציוני

את ‘הדיבוק’ כתב הסופר, המשורר והמהפכן ש’ אנ - סקי ( שלמה רפופורט ) בשנים 1914 – 1918 . ההצגה הועלתה בראשונה בדצמבר 1920 בוורשה על ידי ‘הלהקה הווילנאית’ ביידיש, וכשנה מאוחר יותר ( בינואר 1922 ) במוסקבה, על ידי ‘הבימה’ בעברית . תפקיד לאה ב’הדיבוק’ הוא שהקנה לחנה רובינא את מעמדה ככוכבת הגדולה של התיאטרון העברי : עיניה הרושפות וצמתה השחורה הארוכה, המשתלשלת על שמלתה הלבנה, הפכו אותה לאיקונה של התחייה הלאומית 1 . המשמעויות הסימבוליות הציוניות שנמזגו במחזה ובהצגות ‘הדיבוק’ מעוררות פליאה : כיצד קרה שמחזה המתאר את הווי החיים החסידיים בעיירה מזרח - אירופית, שנכתב במקור ברוסית וביידיש ופנה לקהל הקוראים והצופים היהודים במזרח - אירופה, הצליח לפרוץ את גבולות העולם שבתוכו הוא נוצר ולהפוך לסמל לתחייה הציונית ? בזיכרונותיהם תיארו אנשי ‘הבימה’ את העבודה על ‘הדיבוק’ כאירוע מכונן . הם ראו בחזרות את שיאה של מערכת היחסים האינטימית שנוצרה בינם ליבגני ווכטנגוב בשנות שהותה של הלהקה במוסקבה מאז ייסודה ב - 1917 ועד 1926 . ההפקה נחשבה בעיניהם לפסגת יצירתם האמנותית ולסיבה להתקבלותם החמה בעולם 2 . את הגישה הזאת אימ...  אל הספר