216 אבינועם רוזנק "אחדות ההפכים" בכתבי חוג תלמידיו, ואת הסדקים ואת הפער הנפער והולך בין צורת המחשבה של "אחדות ההפכים" הנמצאת בכתבי הרב קוק ובין זו הנמצאת אצל תלמידיו ( פער שעלול להגיע אצל אחדים גם לנתק מחשבתי ומעשי ) . עיקר הפער הזה, כאמור, הוא שהדגם "פרוטסטנטיות – קתוליות" מחולל מחשבה ושיפוטיות דואלית ובינארית בבחינת "הלנו אתה או לצרנו", בעוד ש"אחדות ההפכים" מכילה את הבינאריות כמרכיב הכרחי של מציאות מורכבת, שמאפשרת לַשוֹנֶה להתקיים בצד שונים אחרים תוך כדי הסתמכות על מטפיזיקה חובקת כול . ממילא "שלילת האחר" נמצאת אצלה באופן מוגבל וכחלק ממערך מורכב של קבלת "האחר" והכלתו . היא יוצרת אופי פלורליסטי רדיקלי, שמבצר את גבולות הפרטיקולריזם מצד אחד, ודורש ענווה כלפי עמדתו של "האחר" מצד אחר . "אחדות ההפכים" היא אופציה תרבותית חדשה – עתיקה, שהוחמצה ונעלמה מעיניו של המחקר, הן ברמת מחקר כתביו של הרב קוק ותלמידיו, הן ברמת דרכי התמודדותה של הדת עם העולם המודרני . להחמצה זו יש השלכות תרבותיות, פוליטיות וחינוכיות . "אחדות ההפכים" לא רק נותנת פרשנויות היסטוריוסופיות או פוליטיות, אלא גם - אם לא בעיקר - אמ...
אל הספר