176 אבינועם רוזנק ומשקף את עומקו של השבר ואת קריסת השיח המהותני של "אחדות ההפכים" . ואולם, כפי שאנסה להראות, גם בו יש ניסיון להמשך השיח עם "האחר" ( בשונה מדבריו של הרב ישראל אריאל ) . בד בבד, המעיין בדברים האלה ימצא את מרחב הרעיונות הרדיקליים שנוצרו ערב פינוי / עקירה / גירוש גוש קטיף ועמונה וההשלכות התיאולוגיות העמוקות שנתלו במהלך הזה . המחקר עדיין לא התייחס לחוברת של הרב משה צוריאל, "סוגיית הערב 2 שאצטט ממנה כאן בהרחבה . דבריה אינם נמצאים במרכז השיח של רב", תלמידי הרב קוק ; אבל אפשר למוצאה בספריות של הישיבות הפרושות ברחבי יהודה ושומרון . החוברת מגלמת מצע אופציונלי שצץ בשעות משבר . בכוונתי להתעכב על חוברת זו מכיוון שהיא דוגמה קלאסית לעמדת קצה בינארית, המבדלת ומנכרת את תלמידי הרב קוק מ"האחר" הפוליטי – התרבותי ( והדברים צפים על פני השטח בעתות משבר פוליטיות ) , אך עמדה זו עדיין נאמרת תוך כדי שימוש ב"תורת אחדות ההפכים" של הרב קוק ( בניגוד, כאמור, ל"תורת המלך" ) . לטענת האוחזים בגישה שיש לעודד את השיח על אודות ה"ערב רב", ליבון סוגיה זו היא חלק מ"חובת הבירור" של "המציאות האמיתית" שדורשת את ה...
אל הספר