12 אבינועם רוזנק לבקר ולבחון מחדש מסגרות ( מחקריות ותרבותיות ) , שנראו לי עד כה נכונות וראויות . בחיי נחשפתי לשיח הביקורתי המערבי, ההומניסטי, בעל הסממנים האוניברסליים והליברליים, שיש לו חלק בעולם הדתי והחילוני כאחד . העולמות האלה היו במובנים רבים כור מחצבתי הרוחני, ועל ברכיהם חונכתי חינוך דתי, שאני גאה במורכבותם ועדינותם ובשל כל אלה התאפשר לי להיחשף גם ל"צד השני" . הצד השני היה שיח דתי בעל סממנים פרטיקולריים, חסידיים וקבליים, שהיה לי במובנים מסוימים "אחר" ו"זר" ; נחשפתי אליו במשך חיי ברמה כזאת או אחרת, אבל הוא תמיד נתפס בעיניי כצר ובעייתי . ככל שהשנים נוקפות, ועיסוקי המחקרי הביאני להתוודע לחומרים חדשים ולמפגשים מפתיעים, התגלעו סדקים בתפיסת עולמי הקודמת ; ה"זר" נעשה מוכר ואהוב, וביתי - שגם הוא אהוב ומוכר - נעשה גם בעייתי וצר . אני מוצא את עצמי כרוך ושייך לשני המעגלים הללו אינטלקטואלית וקיומית, אם כי במינונים שונים . שתי תפיסות העולם הללו נושאות בחובן הבטחה ותובנות עומק . שתיהן גם מאכזבות בשל חלק מההנהגה המרכזית העומדת בראשם, שהביאה את קהילת הנאמנים של כל אחת מהקהילות האלה למרחבים צדדיים...
אל הספר