236 מורן גאם הכהן 719 לדבריו, "אם יש ידיים אחרות שנטלו חלק בכתיבת העבריים . 'הזוהר' והשתתפו בחוג מסוים, שהוציא לאור את פרי עיונם, 720 הרמד"ל הוא המחבר העיקרי ורוב הספר יצא מתחת ידו"' . מבין אנשי החבורה שיצרה את "הזוהר" ציין ליבס את ר' בחיי בן אשר, על בסיס מקבילות בין "הזוהר" ובין כתביו, ר' יוסף בן שלום אשכנזי הארוך, על בסיס בקיאותו ברעיונות "הזוהר" וכן את אלו שלדידו היו מעורבים ביצירת ספרות האדרות ( שליבס טען כי ייתכן שדי לאון רק יצר את ניסוחה הסופי ) . בכללם ר' יוסף ג'יקטילה, וזאת על בסיס ההקבלות הבולטות שבין חטיבת ה"אידרות" ב"זוהר" ובין כתביו ; ר' יוסף הבא משושן הבירה, בשל הקרבה הרעיונית שבין כתביו לבין "הזוהר" מחד גיסא ובינם לבין כתבי ג'יקטילה מאידך גיסא, ור' דוד בן יהודה החסיד, בייחוד לאור היחס שבין ספרו ספר הגבול ובין ה"אידרא רבא" . בניגוד לג'יקטילה, ר' בן – אשר ור' יוסף הבא משושן, ששאבו מהמדרש האנגלולוגי שעליו נשען "הזוהר", הוא שאב מהטקסט ה"זוהרי" כשאינו ערוך . דמות נוספת שמזכיר ליבס בהקשר של החבורה ה"זוהרית" היא ר' יוסף אנג'לט, שלגביו קבע כי "ניכר בו שהוא רואה עצמו ממשיך מוסמך 7...
אל הספר