6 רטוריקה דיסוציאטיבית בסרטים הישראליים לאחר שנת 2000

272 מיכל פיק חמו הגיאורגית אשר כלפיהן הוא חש ניכור . עם זאת , הוא מודע לכך שהמשפחה מספקת לו חום , הגנה ומסגרת שיוצרת תחושת השתייכות וביטחון . זאזא מצליח לפסוח על שני הסעיפים ולהימנע מהשידוך לזמן – מה , ואולם בסופו של דבר הוא משלים עם הלחצים המופעלים עליו , מתארס עם צעירה בת העדה , צועד אל החופה כנוע ושב אל חיק משפחתו . בכך הוא מתכחש לתפיסת עולמו הפילוסופית ולשאיפותיו להגשמה עצמית ובו – בזמן גוזר על עצמו חיים של שיממון ואכזבה . משפחתו של זאזא היא משפחת מהגרים שנאבקת לשמר את המסורת העדתית בעולם המודרני וחווה בצער ובכאב את אובדן חשיבותה של המשפחה המורחבת ושל הערכים הפטריארכליים . הטראומה המרכזית והגלויה שמיוצגת בסרט היא טראומת ההגירה . בפרשנותי ל סאלח שבתי אופיין סאלח ביכולתו להתמודד עם טראומת ההגירה באמצעות הומור ואופטימיות , אשר בעזרתם הוא מצליח במידת – מה להשתלב בחזון הציוני ונחלץ ממצבים שהיו עלולים לגרור אותו לשקיעה ברחמים עצמיים . לעומת זאת , משפחתו של זאזא מייצגת את כישלונה של האסטרטגיה הנפשית הזאת בתקופה שבה החזון הלאומי מתפורר . טראומת ההגירה פגעה ביכולתה של המשפחה להתמודד עם ההוו...  אל הספר