1 טראומות לאומיות בראשית הקולנוע הישראלי: הדגם ההרואי-לאומי והזיכרון הקולקטיבי

86 מיכל פיק חמו ניתן לראות בסצנה העוקבת לסצנות שבהן סאלח מצליח לשכנע את מזכיר הקיבוץ לשלם נדוניה עבור נישואי חבובה וזיגי , ואז מתברר לו שבנו שמעון עומד לשאת את בת – שבע , חברת הקיבוץ , ולכן עליו להשיב את התשלום למזכיר הקיבוץ . כשהוא מבין שהתשלום שבאמצעותו ביקש לרכוש דירת שיכון למשפחתו אבד , שהוא אינו מסוגל להתמודד עם הכללים במקום החדש , שכל הידע שצבר בתקופת חייו הקודמת אינו רלוונטי להתנהלות חייו החדשים ושהיחסים בינו לבין ילדיו השתבשו , הייאוש וחוסר האונים משתלטים עליו והוא מתרחק מהמקום מדוכדך . אבל התחושות הקשות המבטאות את התסמינים הנוירוטיים שהוא חווה הן זמניות . כאמור , סאלח מוצא בתוכו כוחות אופטימיים שמאפשרים לו לפעול לשינוי חוויות ההגירה השליליות , כפי שממחישה הפרשנות שהוא נותן לסירוב לאפשר לו להתגורר בדירת שיכון חדשה . כשבנו מרדכי שואל מדוע אינם זכאים לדירת שיכון , סאלח משיב לו : " כי אנחנו חדשים , חדשים מסדרים . למה , מה יש ? גם אנחנו פעם נהיה הרבה זמן פה וגם אנחנו נסדר את החדשים . אוח , אוח , אני אסדר אותם אני . . . " ; וכשמרדכי מציע שיעזוב את העבודה , סאלח משיב לו בפסקנות שעליו...  אל הספר
רסלינג