174 גד אלכסנדר | יקיר שושני דומה לסוג היצירתיות שאנו מייחסים לאמנים או לסופרים דגולים ? באנגליה הציעה אנה קראפט להבחין בין יצירתיות "קטנה" ( little c creativity ) - שכל אחד מאתנו ניחן בה, ליצירתיות "גדולה" ( big C creativity ) - שניחנו בה היוצרים והמדענים יוצאי הדופן ( 2001 . Craft et al ) . ואולם מתברר שגם כאשר מדובר בגאונים שמיוחסת להם יצירתיות יוצאת דופן, לא פעם הם מתגעגעים ליצירתיות הקטנה והתמימה של הילד . בהקשר זה אפשר להזכיר את פיקאסו, שהעיד על עצמו שהוא מצייר כמו ילד, או את ניוטון, שדימה את החקירה המדעית שלו לילד המהלך על שפת הים ומחפש צדפים אגב תהייה על החוקיות בעולם . אין ספק שגישות רומנטיות לילדות, שהתפתחו מאוד במאות ה – 18 וה – 19 סייעו לגבש את התפיסה שהיצירתיות האמיתית והבלתי מקולקלת היא היצירתיות של הילד . המשורר ויליאם וורדת'וורת' הוא אחד המהללים המפורסמים ביותר של היצירתיות הילדית . הוא מצר על "המראות האבודים של הילדות", שאינם זמינים עוד למבוגר וקשה לשוב אליהם ולשחזרם ( 25 : 1992 Egan ) . על פי התפיסה הרומנטית הזאת הילד משוחרר ממגבלות שונות של עולם המבוגרים וחש שמותר לו ...
אל הספר