89 כריזמה וקולנוע שבו הם מוצגים, וגם משך הסרט, המכתיב את זמן הצפייה בו . למשך הסרט נודעת חשיבות רבה ביחס למעורבות הרגשית, משום שהירגעות מפחד, לדוגמה, אורכת זמן מה . ד . עיצוב פס הקול ובמיוחד המוזיקה - ההיבט הזה מרכזי כל כך בהשפעה הרגשית עד שלעתים נוצרת תחושה שהסרט מאייר את המוזיקה שלו . השפעת המוזיקה בקולנוע על הרגשות מתעצמת לאור חיבורה בדרך זו או אחרת למילים ולתכנים המדוברים . מכאן שהמוזיקה אינה נוגעת רק לתחושות הכלליות אלא גם, ואולי בעיקר, לרגשות המכוונים בדרך כלל לגיבור מסוים . ההתעקשות של גאוט, ניל ואחרים על כוחו של הקולנוע ליצור הזדהות רגשית אינה נובעת רק מניתוח תכונות המדיום, אלא גם מהערך החיובי שנהוג לייחס להזדהות כזו : היא מוערכת הן כאמצעי להידוק קרבה ושייכות בין בני אדם והן כאמצעי להעמקת ידע והבנה . הזדהות עם דמויות פיקטיביות, גם אם אינה זהה לזו המתרחשת במגע עם הזולת, עשויה להיות תרגיל או שלב בדרך להתקרבות של ממש . לעומת זאת, הביקורת מעלה לפחות שני טיעונים כבדי משקל : הראשון מזוהה עם טענתה של אן פרידברג ( Friedberg ) , שלפיה מדובר במנגנון פסיכולוגי הפועל לעיכוב מחלוקות באמצעות...
אל הספר