288 רעיה מורג בנוגע לטראומה שהתרחשה בעבר — למחויבות פוסט – טראומתית אתית "לומר את האמת לבעלי הכוח" . על ידי הפשרת ההדחקה של טראומת הכובש בחקר הטראומה בקולנוע מפנה הפרדיגמה החדשה מקום מרכזי לדמות המוּדרת, הלא רצויה והמבוזה של המעוול . העלאתה באוב של רוח הרפאים הנתעבת הזו אינה באה, כמובן, לתפוס את המקום המועדף של הקורבן בחברה ובתרבות . העדות ודמותו החברתית של העד נולדו מתוך צלליה של השואה והיו לכוח משמעותי בתרבות בת – זמננו . התרבות, וכן הקולנוע העולמי, ימשיכו ודאי לתמוך במעמד המועדף של הקורבן, בעיקר כביטוי של דאגה חברתית עמוקה לקורבנות מלחמה וטראומה . ההעמקה בתסמינים התרבותיים המאפיינים את העשור הראשון של המאה ה – 21 אינה עומדת בסתירה לחובתנו האנושית להמשיך במאמצים להבין ולזכור את עדויות העבר שהפכו זה כבר לחלק מההיסטוריה הכתובה והמדוברת שלנו . לפיכך, שומה על המחקר העוסק בטראומת המעוול, המבקש לרפא את הקורבן ואת החברה כאחד, להגדיר מחדש את הגבולות שבין שתי עמדות הסובייקט הללו, בין שעוצבו באופן לא מודע ובין שעוצבו במכוון . כפי שמעידות התיאוריות העוסקות בטראומת הקורבן, הישנותם של הזיכרונות הט...
אל הספר