פתח דבר

12 רעיה מורג אסתטית את המציאות שבה הוא נוצר הפכה למשמעותית במיוחד לנוכח ההדחקה הרווחת של מציאות הכיבוש בשנים אלה בקולנוע העלילתי . הקולנוע התיעודי מתמודד עם ההדחקות המשתקות את שיח התרבות הקולנועית בישראל באמצעות חתירה תחת תפיסות מסורתיות . ספר זה מבקש לדון בנתיב מרכזי אחד של חתרנות זו, קרי גל הסרטים ) והספרות ( החדש שהולידה האינתיפאדה השנייה, המייצג את הטראומה של הכובש / המעוול . הגל החדש של סרטי התעודה, וספר זה בעקבותיו, מציעים לבחון מחדש מכלול שלם של תפיסות, זאת לאור הדחקתה של דמות הכובש הפוסט – טראומתי הן בחקר הטראומה בספרות הפסיכיאטרית והפסיכולוגית, הן במחקר על טראומה בקולנוע, הן בשיח הציבורי הישראלי והן בקולנוע הנרטיבי . גל הסרטים והספרות התיעודית הנדון בספר זה מסמן מעבר במחקר תופעת הפוסט – טראומה בקולנוע, מעידן העד לעידן הכובש . כל עת ודימויי המוות שלה, ובעתות של מלחמה וטראומה לדימויים הללו תהודה מיוחדת . הקולנוען הישראלי ארי פולמן, אשר הציג בשנת 2008 את חוויית הפוסט – טראומה של הכובש במלחמה, היה מראשוני היוצרים בגל החדש של הקולנוע התיעודי שקראו תיגר על הצופים בישראל ובעולם כאחד ...  אל הספר