עיקרון מספר 3 : זריזות וישירות | 85 אינו אחד הדברים שישראלים מעריכים או מצטיינים בו, אף שכל ישראלי שחוזר מחו"ל מציין בצער את ההבדל בין הדיבור האירופי הנינוח והרגוע ובין הרעש והמהירות המקומיים . בתרבות הדיון בישראל לא נדיר שמישהו נכנס לדברים של מישהו אחר . ישראלים רבים סבורים שאם הם כבר הבינו מה אתם מנסים להגיד, אין צורך לחכות כל כך הרבה עד שתגיעו לשם . . . מאותה סיבה ישראלים אינם מבינים מדוע לא לנהל משא ומתן ישיר : שאנשים פשוט יגידו את מה שהם מתכוונים אליו . מדוע צריך ללכת סחור סחור כשכל הצדדים מעוניינים להגיע להסכמה ? גם השפה העברית אינה תומכת בשיח עקיף . מובן שחשיבה ארוכת טווח ומשא ומתן מתמשך חשובים ברמה האסטרטגית, אך לישירות יש גם יתרונות לא מעטים . דמיינו תור ארוך בכניסה לחדר מיון של בית חולים, במדינה שבה קיימת תרבות הדוגלת בתקשורת עקיפה . כולם יושבים בסבלנות ומחכים לתורם, והנה נכנס חולה שזקוק לטיפול דחוף . חוסר הנעימות שלו לדרוש טיפול בגלל כללים תרבותיים, עלול להביא לכך שהוא יחכה בתור כמו כולם, והדבר עלול להסתיים באופן טרגי . במקרה כזה, גם בית החולים מעדיף שחולה הזקוק לטיפול דחוף ...
אל הספר