הסוד שבלקיחת סיכונים

58 | מאסטרים הנצרות פירשה זאת כאיסור על הלוואות בריבית לטובת צריכה פרטית, ובשלבים מסוימים אף אסרה לחלוטין על מתן הלוואות בריבית מעל % 5 ( לשם השוואה, ריבית מקובלת להלוואות פרטיות בבנקים מודרניים עומדת על % 10 - % 15 בממוצע, ובעבר היתה גבוהה הרבה יותר ) . הדבר לא עודד במיוחד את שוק ההלוואות ואף הגביל את זמינות הכסף והשפיע בצורה שלילית על אפשרויות הצמיחה . היהדות, לעומת זאת, הבינה כי האיסור על הלוואות בריבית חל רק על אנשים המשתייכים לקולקטיב המקיים את חוקי התורה ( "אם כסף תלווה את עמי" ) , ולכן התירה ליהודים להלוות בריבית ללא-יהודים המעוניינים בכך . נוסף על כך, היא לא התערבה בקביעת שיעור הריבית והשאירה אותו כפוף לתנאי השוק . חשוב לזכור כי בהתאם למצב השווקים בימי הביניים, הלוואות היו פעמים רבות השקעה בסיכון, ולכן היתה הצדקה לגביית ריבית גבוהה מ- % 5 , הסף שמעליו לא יכלו לגבות חלק מהמלווים הלא-יהודים . היום יש הוכחות לכך שבמקומות שבהם לא לקחו סיכונים במתן הלוואות, העושר נותר בקרב שליטים ובני אצולה, ואילו במקומות שבהם היו נותני מימון, חלה 1 התפתחות כלכלית יוצאת דופן, ונוצר מעמד ביניים משגשג...  אל הספר