דירקטוריונים ודפוסי ניהול בישראל׀ 71 אותי ועניתי לו שאשמח לתרום מהידע והניסיון שלי לחברה . לו ברנט לא התמהמה ולמחרת כבר הגיע אלי הסכם ההתקשרות בין החברה לביני . חבילת התגמול שהוצעה לי כללה רכב צמוד מטעם החברה, תשלום חודשי בסך 6,000 דולר תמורת עבודה מצרפית של יום בשבוע, ואופציות שיידונו בהסכם נפרד . ההסכם הזה העניק לי הכנסה חודשית כפולה מהמשכורת שהייתי עתיד לקבל באוניברסיטה העברית . לראשונה בקריירה שלי הצטרפתי לדירקטוריון של חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב . עד אז הספקתי לכתוב כמה מאמרים על התנהלות הדירקטוריון בישראל, אך לא התנסיתי בכך בפועל . לו ברנט נתן לי הזדמנות לבחון הלכה למעשה את תפקידו של הדירקטור בחברה ציבורית . השותף המייסד של חברת ירדן לחקירות היה ישראלי בשם דוד סופר, צעיר ירושלמי שהחל את דרכו כסוכן ביטוח ובעל משרד נסיעות, והצליח בכוחות עצמו לבנות לו תיק השקעות נכבד . בשובי לירושלים קיבל אותי דוד סופר בחמימות ובחשדנות, וההסכם עליו חתמתי אושר על ידו . במטוס בדרך לישראל דמיינתי לי את חדר הדירקטוריון כחדר מהודר שבו שולחן מאורך שסביבו יושבים יועץ משפטי, מזכ...
אל הספר