דירקטוריונים ודפוסי ניהול בישראל׀ 55 שום בסיס ( הוא ידע שיש לי מספיק מאמרים להעלאה בדרגה, הוא גם ידע שהיתה לי הבטחה מנשיא האוניברסיטה לדרגת מרצה בכיר עם סיום תפקידי כנשיא המכון ) . "גדעון, אתה עונה לי בצורה רגשית ולא רציונלית . אני מציע שנשוב ונדבר בעוד כמה ימים על תוכניותיך . " עניתי לו תשובה קצרה, "אנחנו מכירים שנים רבות, מאז שהייתי סטודנט שלך בקורס יסודות המימון . אין לי שום כוונה להמשיך את השיחה הזו איתך או עם מישהו אחר, ואין לי שום כוונה לשנות את דעתי . למעשה באת היום לומר לי שאינך מעוניין בהמשך נוכחותי בבית הספר למנהל עסקים . תשובתי רציונלית, סופית ומוחלטת . הייתי עוזב ברגע זה את החדר, אך יש לי אחריות ומחויבות כלפי הסטודנטים . מיד עם סיום בחינות סוף הסמסטר חדר זה יהיה ריק ויעמוד לרשותך ולהנאתך . " פרופ' חיים לוי לא היה רגיל לשיחות מסוג זה, מרבית המרצים הצעירים חששו מפניו, והוא עזב את המשרד שלי בכעס רב . ידעתי שלפרופ' חיים לוי יש סיבות טובות להפגין נקמנות כלפי . כששימשתי כנשיא המכון לניהול סירבתי לאשר לו תקציבים לנסיעות פרטיות לארצות הברית שלא במסגרת העבודה במכון . הוא גם הגדיר או...
אל הספר