13 צ'רלי צ'פלין שר רקוויאם אילם יצירתו של צ'פלין כהצהרה קולנועית על המעבר מראינוע לקולנוע

206 ענר פרמינגר באוטוביוגרפיה שלו כשכתב : הייתי מדוכדך בעקבות הערה של מבקר צעיר שציין ש אורות הכרך היה סרט מצוין אבל נטה לסנטימנטליות והוא מקווה שבסרטיי הבאים אתקרב יותר לריאליזם . מצאתי את עצמי מסכים אתו . לו הייתי יודע מה שאני יודע היום, הייתי יכול לומר לו שמה שקרוי ריאליזם הוא לעתים רבות מלאכותי, מזויף, פרוזאי ודל . ולא המציאות חשובה בסרטים, אלא מה שהדמיון יכול לעשות ממנה . 236 בכך, צ'פלין מערער תחת יסודות המימזיס שעמדו ביסוד העשייה האמנותית 2,300 שנה, בהתאם לרוח התפיסה המודרנית, שב – 1931 עדיין לא היה לה ביטוי הולם באמנות הקולנוע ההוליוודי . יתר על כן, בסיום אורות הכרך באה לידי ביטוי הבנתו המפוכחת של צ'פלין : הקול יביא, בסופו של דבר, למותו של סיפור האהבה בין צ'פלין לצופיו, בוודאי כשמדובר בדמות הנווד, אך אולי גם בצ'פלין היוצר ; הנווד נולד כדמות באמנות הראינוע ואין לו חיים בקולנוע . משפט הסיום של הנווד : “עכשיו את רואה ? " הוא רב משמעי וטעון ביותר . משמעותו הפשוטה היא : האם הניתוח הצליח ? בטקסט הסמוי ( סב – טקסט ) נאמר “עכשיו את רואה שזה אני" ; “עכשיו את יכולה לראות ששיקרתי לך ואיני ...  אל הספר
רסלינג