178 ענר פרמינגר הצורנית . מבחינה תמטית קיימים בסרט שני רבדים מרכזיים : ברובד אחד, הסרט מתאר תהליך התדרדרות והתפרקות של אדם . מורה מכובד שהופך לליצן המכרכר סביב יצאנית קברטים . תהליך התפרקותו הנו, למעשה, מסע פנימה אל עצמו, תוך גילוי הריק שבתוכו . בתחילת הסרט פרופ' אונראט אינו מודע למצבו הקיומי . הוא עטוף במסכות ובשכבות מגן של מעמד חברתי וגינונים חיצוניים . בסרט, שכבות חיצוניות אלה מתקלפות לאטן, עד שהוא נותר חשוף ונאלץ לראות את עצמו כפי שהוא . מסעו פנימה לנפשו הורס אותו לחלוטין . היבטים אלה קיימים אמנם בספר אך הם אינם קו תמטי מרכזי בו . אף על פי שהאירועים בסרט ובספר דומים ולעתים זהים, משמעותם שונה בשל אופיים השונה של סוגי המדיה . רובד נוסף ומרכזי בסרט הוא עיסוק אובססיבי בתחושת ההשפלה . בספר, לעומת זאת, הקורא מבין את השפלתו של הגיבור, אך חווה בעיקר את דמותו המגוחכת, ולכן אדיש מבחינה רגשית להשפלתו, ואילו בסרט הצופה חווה רגשית את ההשפלה, ומתייסר בהזדהותו עם מצבו של פרופ' אונראט . הבדל זה אינו נובע מאי – יכולתה של הספרות לעורר תחושות, שלהן מסוגל הקולנוע, אלא מבחירה מכוונת של המחבר, השונה מבח...
אל הספר