114 ענר פרמינגר סרטם של איתן פוקס וגל אוחובסקי ללכת על המים ( 2004 ) זכה בארץ לתגובות מעורבות ושונות הן מצד הביקורת והן מצד הצופים . רבים התרגשו מהסרט ואף התפעלו ממנו, ואחרים חשו אי – נוחות והסתייגות . אני סבור שזהו סרט מעניין וייחודי, שמשתמש בתבניות מוכרות - צורניות ותוכניות כאחד - כדי להתבונן במציאות שבה אנו חיים במבט אחר מזה השגור בקרבנו . הסרט ממקם את עצמו בעשייה הקולנועית של הזרם המרכזי בקולנוע, ומנסה - ואף מצליח - לתקשר עם הקהל שלו בדרך פשוטה וברורה . עם זאת, מתוך הזרם המרכזי, מלב הקונצנזוס של סרטי הפעולה, הסרט חתרני באמירה שלו, בפרספקטיבה שמבעדה הוא מתבונן בהוויה היומיומית שלנו, ובכך שהוא מציב בפני החברה הישראלית מראה ביקורתית ונוקבת . בכל רגע בסרט השואה נוכחת בעוצמה רבה, ובכל זאת אין מדובר בסרט שואה . גם הומוסקסואליות היא מציאות בעלת משקל בעולם שבונים עבורנו גל אוחובסקי ואיתן פוקס, ועם זאת, זהו לא סרט על הומוסקסואליות . מבחינה ז'אנרית זהו סרט פעולה בהקשר של ארגוני הביון החשאיים, מותחן ריגול פוליטי על מחסלים בשם המדינה, שמשהו משתבש אצלם בדרך למילוי המשימה . מבחינת תוכנו, זהו סרט...
אל הספר