תת־פרק 3 — הדיסציפלינה של התבונה הטהורה מבחינת ההיפותזות

תורת המתודה הטרנסצנדנטאלית 580 עקרונות מכַוונים של השימוש השיטתי בשכל בתוך שדה-הניסיון . אם מסתלקים משימוש זה, אזי האידאות הן סתם ישי-מחשבה שלא ניתן להוכיח את אפשרותם, ועל כן גם אי-אפשר להניחם-ביסוד כדי להסביר תופעות ממשיות על ידי היפותזה . מותר לנו לחשוב לעצמנו את הנפש כדבר פשוט, כדי שלפי אידאה זו נוכל להציב את האחדות השלמה וההכרחית של כל סגולות-רוחנו בתור עיקרון של כל השיפוטים שאנו חורצים על תופעותיה הפנימיות של הנפש גם כשאין לנו תובנה שלהן in concreto . אבל לקבל את הנפש בתור עצם פשוט ( מושג טרנסצנדנטאלי ) — זה לא יהיה רק משפט שאינו-יכיח [ בר-הוכחה ] ( בדומה להרבה היפותזות פיסיות ) , אלא תהיה בכך גם העזה שרירותית ועיוורת . כי הפשוט אינו יכול להופיע בשום ניסיון ; ואם אנו מבינים בָעצם אובייקט מתמיד של ההסתכלות החושית, הרי לא ניתן כלל להבין את אפשרותה של תופעה פשוטה . ישות אינטליגיבילית גרידא, או תכונות אינטליגיביליות גרידא של דברים בעולם-החושים, אי-אפשר לקבלם כסברות בעלות עיגון כלשהו בסמכות התבונה ; אף על פי שגם לא ניתן להכחישם מכוחה של איזו תובנה עדיפה, שהרי לאיש אין מושג לא של אפשרות...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד