תת־פרק 2 — על האידאל הטרנסצנדנטאלי (Prototypon transscendental)

על האידאל הטרנסצנדנטאלי 477 להוות את מושגו השלם של דבר-מה, ואינו רק דימוי אנליטי שמתייחס לאחד משני נשואים קונטרדיקטוריים . כמו כן, בעיקרון זה כלולה הנחה טרנסצנדנטאלית ; הווה אומר : הוא מניח את החומר לכל האפשרויות, חומר שאמור להכיל אפריורי את כל הנתונים לאפשרות הפרטית של כל דבר ודבר . המשפט : כל מה שקיים קבוע בשלמות פירושו, שלכל דבר צריך לשייך לא רק אחד מכל צמד נתון של נשואים סותרים, אלא גם אחד מכל צמד אפשרי שלהם . על ידי משפט זה לא רק משווים באופן לוגי את הנשואים זה לזה, אלא משווים באופן טרנסצנדנטאלי את הדבר עצמו עם מכלול הנשואים האפשריים . המשפט מתכוון אפוא לומר לא פחות מזה : כדי להכיר דבר בשלמות, צריך להכיר כל מה שאפשרי, ומתוך כך לקבוע את הדבר בין על ידי חיוב ובין על ידי שלילה . מכאן שהקביעה השלמה היא מושג, שלעולם לא נוכל להציג את הטוטאליות שלו in concreto ; ואם כן, הוא מסתמך על אידאה שמקומה הוא אך ורק בתבונה, שהיא המכתיבה לשכל את הכלל של השימוש השלם בו . אמנם, אידאה זו של מכלול כל האפשרויות, באשר היא מונחת-ביסוד כתנאי לקביעתו השלמה והמקפת של כל דבר, היא עצמה לא-קבועה מבחינת הנשואים ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד