470 האנטינומיה של התבונה הטהורה מחוץ לסידרה של עולם-החושים ( כ- ens extramundanum ) , וכאינטליגיבילי בלבד . רק בדרך זו ניתן למנוע, שהוא עצמו יהיה כפוף לחוק הקובע שכל התופעות הן תלויות ומקריות . מבחינת המטלה שלנו, העיקרון המכוֵון [ הרגולטיבי ] של התבונה אומר אפוא : לכל דבר בעולם-החושים יש קיום מותנה באופן אמפירי ; בשום מקום בעולם-החושים אין הכרחיות לא-מותנה מבחינת אחת מתכונותיו ; עלינו לצפות שלכל איבר בסידרת התנאים יהיה איזה תנאי אמפירי בניסיון אפשרי, ומוטל עלינו להרחיק ככל האפשר בחיפוש אחרי התנאי הזה . ושום דבר לא מעניק לנו זכות לגזור מציאות מתוך תנאי שמחוץ לסידרה האמפירית, או לחשוב שיש בתוך הסידרה משהו עצמאי ובלתי-תלוי בהחלט . עם זאת, העיקרון המכוון אינו מחייב אותנו בשום פנים להתכחש לאפשרות, שהסידרה בשלמותה אולי מיוסדת על ידי איזה יש אינטליגיבילי ( שעל כן הוא חופשי מכל תנאי אמפירי, ואדרבה, בו מונח היסוד לאפשרותן של כל התופעות ) . בכל זה אין שום כוונה להוכיח את קיומו של יש הכרחי לחלוטין, או אפילו לבסס עליו את אפשרותו של תנאי אינטליגיבילי טהור לקיום התופעות בעולם-החושים . אלא, בדיוק כמו...
אל הספר