אפשרותה של סיבתיות מתוך חירות, מאוחדת עם החוק האוניברסלי של הכרחיות הטבע

460 האנטינומיה של התבונה הטהורה תיווצר ולא תִכְלֶה, ולכן סובייקט פועל כזה לא יהיה כפוף לחוק קביעוֹת-הזמן שחל על כל דבר בר-שינוי, חוק שקובע, שכל מה שמתרחש חייב למצוא את סיבתו בתופעות 88 אינה של המצב שקדם לו . במילה אחת : סיבתיותו, במידה שהיא אינטליגיבילית, שייכת לסידרת התנאים האמפיריים העושים את האירוע להכרחי בעולם-החושים . את האופי האינטליגיבילי לא נוכל להכיר לעולם באופן בלתי-אמצעי, שהרי אי-אפשר לתפוס [ בחושים ] שום דבר שאינו מופיע ; ובכל זאת, צריך שיהיה אפשר לחשוב אותו מתוך התאמה לאופי האמפירי, כמו שמחשבתנו מוכרחה להניח מושא טרנסצנדנטאלי 89 שעומד ביסוד התופעות, אף שאין לנו כל ידיעה מהו כשהוא-לעצמו . בתור תופעה יהיה הסובייקט הזה, מבחינת אופיו האמפירי, כפוף לכל חוקי הקביעה של הקֶשֶר הסיבתי . במידה זו הוא יהיה אך ורק חלק של עולם-החושים, שתוצאותיו, כמו התוצאות של כל תופעה אחרת, נובעות מן הטבע בהכרח ובלא-מנוס . כמו שסובייקט כזה מושפע מתופעות חיצוניות, וכמו שאופיו האמפירי, כלומר החוק של סיבתיותו, אמור להיוודע באמצעות הניסיון, כך יהיו כל פעולותיו פתוחות להסבר במונחים של חוקי הטבע, וכלל התנאים...  אל הספר