תת־פרק 6 — האידאליזם הטרנסצנדנטאלי כמפתח לפתרון הדיאלקטיקה הקוסמולוגית

האידאליזם הטרנסצנדנטאלי כמפתח לפתרון הדיאלקטיקה הקוסמולוגית 437 לכן אנו רשאים וחייבים לקבל את הישים המתפשטים בחלל כממשיים ; ודבר זה נכון גם לגבי הזמן . אולם החלל והזמן הללו, ואתם כל התופעות, אינם כשהם-לעצמם דברים, אלא הם דימויים בלבד, שאינם יכולים להתקיים כלל מחוץ לרוחנו . אפילו ההסתכלות הפנימית והחושית ברוחנו ( כמושא התודעה ) , שהיקבעותה מוצגת בזמן על 61 כפי שהוא קיים כשלעצמו, ידי רצף של מצבים שונים, גם היא אינה העצמי האמיתי או הסובייקט הטרנסצנדנטאלי, אלא רק תופעה של יש זה, שאינו ידוע לנו, הנתונה לחושיות . אי-אפשר להניח את קיומה של תופעה פנימית זו כדבר קיים כשהוא-לעצמו, מכיוון שהתנאי שלה הוא הזמן, והזמן לא יכול להיות קביעה של דבר כשהוא-לעצמו . עם זאת, האמיתוּת האמפירית של התופעות בחלל ובזמן מובטחת במידה מספקת כדי לסייג אותה מכל קרבת-משפחה עם החלום, וזאת כאשר שניהם, החלל והזמן, מלוכדים נכון ובשלמות בניסיון אחד לפי חוקים אמפיריים . לפי זה, מושאי הניסיון אינם נתונים לעולם כשהם-לעצמם, אלא רק בניסיון, ואין להם קיום מחוצה לו . זה שיכולים להיות תושבים על הירח, אף על פי ששום אדם לא תפס אותם מע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד