ספר שני | על ההיסקים הדיאלקטיים של התבונה הטהורה 354 אינטנסיבי , כלומר דרגה של ממשות מבחינת כל כשריה ומבחינת כל מה שמהווה את קיומה ; ודרגת הממשות הזו עשויה לִפְחות דרך כל הדרגות הקטנות-יותר לאינסוף . וכך ייתכן, שהדבר האמור להיות עצם ( שהתמדתו לא הוכחה עדיין ) ישתנה לידי אַין, אמנם לא על ידי התפרקות, אלא על ידי הפסד הדרגתי ( remissio ) של כוחותיו, כלומר ( אם יורשה לי מונח זה ) על ידי תשישות הרוח [ Elangueszenz ] . כי לתודעה עצמה יש תמיד דרגה שמסוגלת תמיד לִפְחות , * והוא הדין לגבי הכושר לתודעה עצמית וכל שאר הכשרים . לכן התמדת הנפש, כשמשקיפים עליה רק כמושא של החוש הפנימי, נשארת לא-מוכחת וגם לא-ניתנת להוכחה . אמנם התמדת החיים ברורה מעצמה, כיוון שהיש החושב ( כאדם ) הוא בשביל עצמו גם מושא של חושים חיצוניים . אך בזה אין כדי לספק את הפסיכולוג הרציונלי, השואף להוכיח, מתוך מושגים בלבד, את התמדתה המוחלטת של הנפש גם מעבר לחיים . * * B415 * הערת קאנט : בהירות איננה, כמו שאומרים הלוגיקנים, תודעה של דימוי . דרגה מסוימת של תודעה, שאמנם אינה מספיקה לשם היזכרות, נמצאת בוודאי גם בהרבה דימויים עמומים, כי...
אל הספר