תת־פרק 3 — שיטת האידאות הטרנסצנדנטאליות

341 שיטת האידאות הטרנסצנדנטאליות דיאלקטי, המתאימים לשלושת סוגי ההיסק שבהם התבונה יכולה לרכוש הכרה מתוך עקרונות ; וכי עניינה של התבונה בכל שלושת אלה הוא לעלות מן הסינתזה המותנית, שהשכל כבול אליה תמיד, אל הסינתזה הלא-מותנית, שאותה לא יוכל השכל להשיג לעולם . והנה, היחס הכללי שניתן למצוא בכל דימויינו הוא ( 1 ) היחס לסובייקט ; ( 2 ) היחס לאובייקטים ; אם כתופעות ואם כמושאים של החשיבה בכלל . אם נקשור חלוקת משנה זו עם החלוקה העיקרית, הרי כל יחס של דימויים, שנוכל ליצור עליו או מושג או אידאה, יתחלק לשלושה : ( 1 ) היחס לסובייקט ; ( 2 ) היחס לריבוי המגוון של האובייקט בַתופעה ; ( 3 ) היחס לכל הדברים בכלל . המושגים הטהורים כולם עוסקים באחדות הסינתטית של הדימויים, ואילו מושגי- התבונה הטהורה ( האידאות הטרנסצנדנטאליות ) עוסקים באחדות הסינתטית הלא- מותנָה של כל התנאים בכלל . יוצא מכאן, שניתן לסדר את האידאות הטרנסצנדנטאליות בשלוש מחלקות : הראשונה מכילה את האחדות המוחלטת ( הלא-מותנָה ) של הסובייקט החושב ; השנייה, את האחדות המוחלטת של סידרת התנאים של התופעה ; והשלישית, את האחדות המוחלטת של התנאים של כל מוש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד