מבוא 325 לכן, בשם הכרה מתוך עקרונות אכנה רק את זו, שבה אני מכיר את הפרטי בתוך הכללי באמצעות מושגים . כל סילוגיזם הוא אפוא צורה של גזירת הכרה מתוך עיקרון . שכן ההנחה העליונה נותנת לנו תמיד מושג, שבאמצעותו מכירים מתוך עיקרון כל מה שכפוף לתנאי של אותו מושג . ומכיוון שכל הכרה כללית עשויה לשמש הנחה עליונה בסילוגיזם, והשכל מספק משפטים כלליים כאלה אפריורי, הרי גם לאלה — מבחינת שימושם האפשרי — אפשר לקרוא עקרונות . בכל זאת, אם נעיין בהם בפני עצמם ומבחינת מקורם, כי אז פחות מכול [ נוכל לראות ] עקרונות אלה של השכל הטהור כהכרות מתוך מושגים . שהרי הם לא היו אפילו אפשריים אפריורי, אלמלא נעזרנו בהסתכלות טהורה ( במתמטיקה ) , או בַתנאים של ניסיון אפשרי בכלל . את המשפט שלכל מתרחש יש סיבה לא ניתן לגזור מן המושג גרידא של משהו שמתרחש . אדרבה, העיקרון מראה דווקא כיצד, קודם כול, ניתן לקבל מושג-ניסיוני מסוים על מה שמתרחש . [ באחת ] , השכל אינו מסוגל לספק הכרות סינתטיות מתוך מושגים, ו [ רק ] לאלה אני קורא עקרונות באופן מובהק ובלא-סייג . אף על פי כן, אפשר לקרוא לכל המשפטים הכלליים בכלל עקרונות באופן השוואתי . מִ...
אל הספר