חטיבה שנייה | הדיאלקטיקה הטרנסצנדנטאלית 322 מסיטים את השיפוט מייעודו ; * כמו שגוף הנמצא בתנועה ימשיך בפני עצמו לנוע בקו ישר תמיד באותו כיוון, אבל אם ישפיע עליו כוח אחר בכיוון שונה, הוא יפנה בקו עקום . על מנת להבחין בין פעולתו הייחודית של השכל לבין הכוח שמתערב בו, צריך אפוא לראות את השיפוט המוטעה כאלכסון בין שני כוחות, הקובעים את השיפוט בשני כיוונים שונים וכאילו סוגרים זווית, וצריך לפרק את הפעולה המורכבת הזו לפעולות הפשוטות של השכל ושל החושיות . דבר זה, כאשר עוסקים בשיפוטים טהורים אפריורי, אמור להתבצע על ידי רפלקסיה טרנסצנדנטאלית, אשר ( כמו שהראינו ) משייכת כל דימוי למקומו ההולם בכוח-ההכרה המתאים לו, וכך מאפשרת להבדילו מהשפעת האחר . אין זה מענייננו כאן לעסוק באשליה האמפירית ( למשל, באשליה האופטית ) , אשר מתרחשת כאשר עושים שימוש אמפירי בכללי-שכל שהם בפני עצמם נכונים, אך כוח-השיפוט הולך בהם שולָל בהשפעת הדמיון . אלא אנו עוסקים רק באשליה הטרנסצנדנטאלית , המצטרפת ומשפיעה על עקרונות ששימושם לעולם אינו מכוון לניסיון — כי במקרה זה היתה לנו לפחות אבן-בוחן לנכונותם — אלא, למרות כל אזהרות הביקורת...
אל הספר