פרק ג | על הטעם להבחנה של כל המושאים בכלל בין פנומנה לנוּמֶנה

ספר שני | האנליטיקה של העקרונות 292 לאפשרות הניסיון כמכלול ההכרות שבהן אובייקטים יכולים להינתן לנו — בכל זאת איננו מסתפקים במה שהנו אמיתי, ונראה לנו שיש להוסיף ולהרצות גם על מה שאנו משתוקקים לדעת . אם כל המחקר הביקורתי הזה לא לימד אותנו יותר ממה שהיינו רוכשים בעצמנו בלי חקירות דקות כל כך, ורק מתוך שימוש אמפירי גרידא בשכל, אזי נראה שהיתרון שהופק אינו שווה את המאמץ וההכשרה שנדרשו . ניתן אמנם לענות, ששום סקרנות לא תזיק להרחבת ידיעתנו יותר מן הדרישה להצביע מראש על התועלת הצפויה מכל חקירה עוד לפני שפותחים בה, כשלא יכול להיות לנו מושג על תועלת כזו לו גם עמדה [ השאלה ] לנגד עינינו . ובכל זאת יש בחקירה טרנסצנדנטאלית כזו יתרון, שגם התלמיד המתקשה וחסר החשק ביותר יוכל להבין ולמצוא בו עניין, והוא : ששכל השקוע בשימושו האמפירי בלבד, ואינו נותן דעתו על מקורות הכרתו, יוכל אמנם להתקדם יפה מאוד, אבל דבר אחד אינו מסוגל להשיג : לקבוע לעצמו את גבולות השימוש בו, ולדעת מה עשוי להימצא בתוך תחומו ומה מחוצה לו . ולכך בדיוק נדרשת החקירה העמוקה שעשינו . אבל אם השכל אינו מסוגל להבחין אם שאלות מסוימות מצויות באופקו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד