4. הפוסטולטים של החשיבה האמפירית בכלל

הפוסטולטים של החשיבה האמפירית בכלל 277 116 אפשרותו של מושא שחושבים אותו על ידי מושג סינתטי-אפריורי, אם אפשרות זו, לא מתוך הסינתזה המהווה את צורת ההכרה האמפירית של האובייקט ? וּודאי, אסור שתימצא סתירה במושג הזה, זה תנאי לוגי הכרחי ; אבל תנאי זה רחוק מאוד מלהספיק לשם הממשות האובייקטיבית של המושג, כלומר, לשם אפשרותו של מושא כגון זה שחושבים על ידי המושג . כך, המושג של תבנית הסגורה בין שני קווים ישרים חף מכל סתירה, כי במושגים של שני קווים ישרים ושל חיתוכם לא כלולה כל שלילה של תבנית ; חוסר האפשרות נשען כאן לא על המושג כשלעצמו אלא על בנייתו בחלל, כלומר על תנאי החלל ועל קביעותיו, ולְאלה יש הממשות האובייקטיבית שלהם, הווה אומר, הם שייכים לדברים אפשריים מפני שהם מכילים באופן אפריורי את הצורה של הניסיון בכלל . עכשיו רצוננו להציג-לעין את התועלת וההשפעה הנרחבת שיש לפוסטולט זה של האפשרות . אם אני מדמה לי דבר-מה מתמיד, שכל מה שמשתנה בו נוגע אך ורק 117 או : אם אני מדמה למצבו, לא אוכל לעולם להסיק ממושגו בלבד שדבר כזה אפשרי . לי דבר העשוי כך, שאם מציבים אותו, יבוא אחריו משהו אחר תמיד ובאופן הכרחי, יש כמו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד