ספר ראשון | האנליטיקה של המושגים 210 הסובייקטיביים המהווים את המסד האפריורי לאפשרות הניסיון, ולא באפיונם 3 האמפירי אלא באפיון טרנסצנדנטאלי . אילו כל דימוי יחיד היה זר לחלוטין לחברו וכאילו מבודד ונבדל ממנו, לא היה משהו כגון הכרה נוצר לעולם ; כי הכרה היא כול של דימויים שנקשרו והוּשווּ . אם אני מייחס לָחוש סינאופסיס מפני שבהסתכלותו כלול ריבוי, הרי תמיד מתאימה לכך סינתזה ; והקליטות יכולה לאפשר הכרות רק בקישורה עם ספונטניות . ספונטניות זו היא יסוד לסינתזה משולשת המתרחשת בכל הכרה באופן הכרחי, הווה אומר : סינתזה של ( 1 ) 4 של הרוח בהסתכלות ; ( 2 ) הרפרודקציה שלהם האפרהנסיה של הדימויים, כאיפנונים בדמיון ; ו- ( 3 ) הרקוגניציה [ שִׁזכור ] שלהם בְמושג . סינתזות אלה מצביעות על שלושה מקורות הכרה סובייקטיביים המאפשרים את השכל עצמו, ובאמצעותו הם מאפשרים את כלל הניסיון כתוצר אמפירי של השכל . תזכורת מקדימה הדדוקציה של הקטגוריות כרוכה בקשיים כה רבים, ודורשת לחדור עמוק כל כך ליסודות הראשונים של אפשרות הכרתנו בכלל, שכדי להימנע מלפרוס את התיאוריה בשלמותה ועם זאת לא להחסיר כלום בחקירה הכרחית כל כך, מצאתי לנכו...
אל הספר