מעבר לדדוקציה הטרנסצנדנטאלית של הקטגוריות <14§>

ספר ראשון | האנליטיקה של המושגים 186 45 בלי היחס הראשיתי הזה לאפשרות שלהם בלבד ) , אחרת הם יהיו מקריים גרידא . הניסיון, שבו עולים כל מושאי ההכרה, לא יהיה אפשר להבין את יחסם לאובייקט 46 כלשהו . < לוק המפורסם, כיוון שהזניח שיקול זה, וכיוון שפגש בניסיון מושגי-שכל טהורים, עמד וגזר גם אותם מן הניסיון עצמו, ולא עוד, אלא הרחיק לכת בחוסר העקיבות שלו עד כדי כך שניסה בדרך זו להגיע להכרות החורגות עד מאוד מגבולות הניסיון . דויד יוּם הכיר בכך, שכדי לבצע חריגה כזו צריך בהכרח שמקור המושגים הללו יהיה אפריורי . אבל לא היה ביכולתו להסביר כיצד מושגים, שאינם קשורים כשלעצמם בתוך השכל, צריכים בכל זאת להיחשב כקשורים בהכרח בתוך המושא ; ולא עלה על דעתו שאולי השכל עצמו, באמצעות מושגים אלה, עשוי להיות המקור המחולל את הניסיון שבו מצויים מושאיו . לכן, נדחף על ידי הכורח, שאב אותם יום מן הניסיון ( לאמור, מתוך הכרחיות סובייקטיבית, שנולדה מאסוציאציה תכופה בניסיון הנחשבת בטעות לאובייקטיבית, כלומר מתוך הרגל ) . אבל בהמשך נהג יום עקיבות רבה כאשר הצהיר, שאי-אפשר לצאת מגבולות הניסיון עם מושגים אלה והעקרונות שהם מזַמנים . ב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד